מר עולם: הטעם המר מההעפלה של ירדן ואוזבקיסטן למונדיאל

ב-2018 נודע על הסכם "פיתוח כדורגל סודי" בין פיפ"א ל"משקיעים" בשווי 25 מיליארד דולר ל-12 שנה. בעקבות ההסכם ג'יאני אינפנטינו, נשיא פיפ"א, היה יכול לקיים את הבטחת הבחירות לנשיאות שלו ולשלם יותר כסף "לפיתוח כדורגל" לעסקנים בהתאחדויות ברחבי העולם. במקביל, בעקבות הסכומים החדשים שנכנסו לארגון עמוס החובות, בפיפ"א התחילו "לפתח" טורנירים. כלומר, להגדיל טורנירים קיימים ולהמציא טורנירים כגון "מונדיאל המועדונים". במהרה, הובן שמי שעומד מאחורי ההסכם הזה היא ערב הסעודית.

בעיצומו של מאבק גיאופוליטי וכלכלי נגד קטאר, שהצליחה לקנות מפיפ"א - במכרז המושחת ביותר בכל הזמנים - את אירוח המונדיאל ב-2022 - סעודיה נכנסה לפיפ"א מהדלת הקדמית עם הסכם סופר מושחת שנותן לה סיי רציני בעולם הכדורגל - לרבות אירוח מונדיאל מוגדל (שמדינה בסדר גודל של קטאר פשוט לא יכולה לעשות) ופלטפורמת פרסום משמעותית לחברות ממשלתיות סעודיות. אה, אה, הנה לכם קטאר. ניצחנו!

ההסכם הזה היה כל כך משמעותי עבור סעודיה ופיפ"א עד שאינפנטינו אף תפקד ממש כאחד מהמתווכים בהסכם הנשק הענק בין ארצות הברית לסעודיה, שנחתם לאחרונה. אינפנטינו לקח ברצינות כל כך גדולה את התיווך שהוא אף איחר לקונגרס פיפ"א השנתי וגרם לנציגי אופ"א לנטוש אותו במחאה.

ונחשו מה, הגענו בעזרת אללה למונדיאל המועדונים המומצא והמיותר עם נוכחות סעודית משמעותית במצבת הספונסרים של פיפ"א. קרן ההון הלאומית של סעודית (PIF) "חתמה" על הסכם חסות חדש עם פיפ"א בשבוע שעבר והצטרפה ל-Aramco, חברת הנפט הלאומית של סעודיה. אם צריך לנחש, ההסכמים האלה לא יכניסו כספים חדשים לפיפ"א. הם כבר הועברו על ידי סעודיה ב-2018.

אז כשבאוזבקיסטן ובירדן חוגגים "העפלה ראשונה והיסטורית למונדיאל", אפשר ללכת להודות לסעודיה על כך שהמחויבות שלהם להיות משפיעים יותר על פיפ"א מאשר קטאר, הגדילה את המונדיאל ב-50% יותר נבחרות - ל-48. ואולי, "כדי לחגוג 100 שנה למונדיאל" יגדילו את האירוע - שפעם היה הטופ-של-הטופ של הכדורגל והיום הוא מסחרה של עסקן שווייצרי ושייח'ים סעודים - ל-64 נבחרות.

המונדיאל, לפי דו"ח מקצועי של אנשי המקצוע בפיפ"א, היה ב"במצב האידיאלי מבחינה מסחרית וספורטיבית" כשהיה עם 32 נבחרות, שמחולקות לסיבוב ראשון עם 8 בתים של 4 קבוצות. כן, לאירופה ולדרום אמריקה היו יותר נציגות מאשר לשאר העולם אבל הן גם סיפקו את הכדורגל הכי טוב ואיכותי. העניקו לטורניר איזון ספורטיבי והיוו סטנדרט לשאוף אליו מבחינת הנבחרות האפריקאיות, האסייתיות והצפון אמריקאיות. יפן ודרום קוריאה, מרוקו, סנגל הן דוגמאות מושלמות למדינות שלקחו ברצינות את הכדורגל שלהן, למדו מהטובים ביותר ומציבות, כמעט בכל טורניר, נבחרות שיכולות להתחרות נגד הנבחרות הטובות בעולם.

לעומת זאת, מונדיאל עם 48 נבחרות מוריד, בהכרח, את רמת הנבחרות בטורניר. המשמעויות של זה - מבחינה מסחרית ומקצועית - הן גדולות. במונדיאל 2026 יהיו 104 משחקים - עלייה מ-64 משחקים במונדיאל הקודם. אלו 40 משחקים יותר שישוחקו, בין השאר, בשלב בתים שמתפרש על פני 12 בתים עם 4 נבחרות, שהפערים בין הקבוצות יהיו גדולים.

כמה גדולים? ירדן, למשל, זו נבחרת שהשווי של כל השחקנים בסגל שלה הוא כ-15 מיליון יורו, כאשר השחקן הכי טוב שלה, מוסא תאמרי, בעל שווי של כ-6 מיליון יורו מאחר שהוא משחק בראן הצרפתית. רוב השחקנים הירדנים משחקים ברחבי אסיה: מלזיה, קוריאה, קטאר, עיראק, בחריין, ירדן כמובן אבל יש גם נציג בנבחרת של הליגה השנייה בלוקסמבורג. מה אתם חושבים שהולך לקרות לנבחרת כזו כשהיא תפגש מול נבחרת כגון קרואטיה (שווי סגל - כ-315 מיליון יורו) או אפילו אקוודור (שווי סגל 328 מיליון יורו). ועזבו מה יקרה על המגרש - מי הולך להתעניין בכלל במשחק בין קרואטיה לירדן מלבד 11 מיליון ירדנים ו-3.8 מיליון קרואטים?

כ-175 מיליון איש בממוצע - מרחבי העולם - צפו במשחק במונדיאל 2022. זו היתה ירידה מ-191 מיליון שצפו במשחק במונדיאל 2018, שהיה בקיץ ולכן יותר אנשים צפו בו. כמה הולכים לצפות בעולם במשחקים די חסרי חשיבות ואולי אף חסרי ספורטיביות בין קטאר (שעשויה להעפיל למונדיאל) לקורסאו (שגם עשויה להעפיל למונדיאל) או במשחקים כמו ספרד נגד האיטי?

פריביו מעניין לחוסר העניין שיהיה במונדיאל 2026 עד השלבים המאוחרים שבו, אנחנו מקבלים בימים אלו. בשבוע שעבר פיפ"א הורידה את מחירי הכרטיסים למשחק הפותח של מונדיאל המועדונים באצטדיון הארד רוק קפה במיאמי, בו אינטר מיאמי תשחק נגד אל אהלי המצרית. עשרות אלפי כרטיסים לא נמכרו למשחק שישוחק בין הקבוצה של ליאו מסי לקבוצה מקהיר. לפי הפרסומים בארה"ב, פחות מ-20 אלף כרטיסים נמכרו לאצטדיון בן ה-65 אלף מקומות. בפיפ"א אפילו מסרבים להגיד כמה כרטיסים נמכרו - עד כדי כך המצב מביך.

ומי יכול להאשים את הצופים? פיפ"א מבקשת מהם 55 דולר לכרטיס למשחק הלא מעניין בעליל הזה אחרי שבמאי הציעה את אותו כרטיס בדיוק במחיר של 230 דולר ובדצמבר אותו כרטיס עלה 349 דולר. פיפ"א הציגה "מחירי כרטיסים דינמיים" לטורניר שיציג קבוצות אירופאיות מותשות כגון ריאל מדריד, צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, באיירן מינכן, פריז סן ז'רמן, אינטר, יובנטוס, ופורטו, בנפיקה, אתלטיקו מדריד ורד בול זלצבורג לצד קבוצות כגון אוקלנד סיטי מניו זילנד, אספרנס דה טוניס הטוניסאית, ממלודי סאנדאונס הדרום אפריקאית ולוס אנג'לס FC האמריקאית. איך אומרים באמריקה? NO BODY FUCKING CARES.

המשחקים של ריאל מדריד הם עם מחירי הכרטיסים הגבוהים ביותר. מינימום 132 דולר למשחק מול פאצ'וקה המקסיקנית בשארלוט, 310 דולר במינימום נגד אל הילאל הסעודית במיאמי, 253 דולר על משחק מול ר.ב זלצבורג בפילדלפיה. אלו מחירים שעלו בעקבות הגעתם של צ'אבי אלונסו וטרנט אלכסנדר ארנולד לריאל אבל עדיין... האצטדיונים לא הולכים להיות מלאים. ובהודעה לעיתונות של פיפ"א נטען ש"אכן הכרטיסים למשחקים של ריאל מדריד ובוקה ג'וניורס הם בעלי ביקוש גבוה אבל הם לא המועדונים היחידים ברשימה ואנחנו בטוחים שהעניין במשחקים יגדל מטורניר לטורניר. יש עניין בינלאומי רב מ-130 מדינות, שמהן הגיעו אוהדים שרכשו כרטיסים לתחרות".

"עניין בינלאומי רב" שבגללו חלק מהכרטיסים נמכרים ב-24 דולר או פחות. שוב, לכמה אנשים בעולם יהיה איכפת ממשחק בין ריבר פלייט לאורוואה רד דיאמונדס בצהריי היום בסיאטל? מה זה המוצר הזה בכלל?! אינפנטינו אמר באפריל ש"הוא לא מודאג בכלל ממכירת הכרטיסים". ואף הוסיף: "אצטדיונים בארה"ב מתמלאים במשחקי ידידות בקיץ, אז אני לא מודאג שאנשים יגיעו למשחקים באליפות העולם בשביל לשחק עבור משהו אמיתי".

העניין הוא שמשחקי הידידות שממלאים את האצטדיונים בארצות הברית הם תמיד בין ענקיות אירופאיות עם עשרות מיליוני אוהדי ברחבי ארצות הברית. אף אחד לא הולך לבזבז את היום שלו בשביל לראות את וידאד קזבלנקה נגד אל-עין (יש משחק כזה) כמו שאף אחד לא הולך להתעניין בירדן נגד פנמה. עם כל הכבוד.

פיפ"א תשלם מיליארד דולר לכל הקבוצות שיתחרו במונדיאל המועדונים. וזה רק מחצית מהסכום שפמפמו לתוך הטורניר הזה כדי לתת לו קצת חיים. למונדיאל, סביר להניח, פיפ"א לא צריכה לפמפם תקציבים מלאכותיים אבל הארגון המושחת הזה שוחק את החשיבות של רוב המשחקים של הטורניר החשוב בעולם. תתפלאו, למרות שזה "יפה" ו"היסטורי" שאוזבקיסטן תשחק מול האיטי באצטדיון הקאובויז בארלינגטון טקסס בתחרות מרתקת על מקום 3 בבית ט', לאף אחד לא באמת יהיה איכפת מהמשחק הזה. וזה עוד לפני שדיברנו על איסור נסיעה של ממשל דונלד טראמפ על עשרות מדינות ברחבי העולם (שימנע מאוהדים רבים, לא שחקנים) להגיע לארצות הברית ב-2026.

אנחנו לא יכולים לדעת מה יקרה בשני המונדיאלים הקרובים בארצות הברית חוץ משני דברים. הראשון: אינפנטינו יכריז בסוף שני הטורנירים "זה היה טורניר המרגש בכל הזמנים". השני: בסוף כל טורניר שאתם לא מתעניינים בו או ברוב המשחקים בו יושב סעודי עם נרגילה.